מגדלים למגזר החרדי

"מגדלי מהדרין"

תכנון מגדלי מגורים לאוכלוסיה החרדית

פרויקט מחקר מתמשך

שטח מגרש: 4,000 מ"ר
שטח  בניה:  50,000 מ"ר
שלב: מחקר

על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עד שנת 2065 עתידה אוכלוסיית ישראל למנות קרוב ל-20 מליון תושבים. מתוך כלל האוכלוסיה, הגידול הדמוגרפי המשמעותי ביותר שייך למגזר החרדי שעתיד להוות קרוב ל-40% מכלל התושבים. בהתחשב בכך שבכל שנה ישנו צורך של כ-60 אלף יחידות דיור חדשות על-מנת לעמוד במחסור הנוכחי בדיור, מצוקה זו עלולה להחריף ככל שמספר התושבים יגדל ותחייב התייחסות ספציפית לפתרונות עבור המגזר החרדי שכבר כיום לא מקבל מענה מספק לצרכי הדיור עבורו.

אך תכנון מגורים עבור האוכלוסיה החרדית מחייב התייחסות להיבטים ייחודיים למגזר זה הנובעים ממגבלות הלכתיות לבניה לגובה. מגבלות אלה נובעים בעיקר ממניעה משימוש במעלית שבת אצל רוב החברה החרדית, ובקושי לתכנן מרפסות סוכה במבנים ככל שהם גבוהים יותר. בהיעדר חלופה תכנונית לבניה לגובה בחברה החרדית, השטחים הפתוחים בארץ הולכים ואוזלים לטובת בניה אינטנסיבית של מבנים נמוכים וצפופים. למגמת בניה זו ישנן השלכות סביבתיות רבות. כבר היום קיימת כל שנה התמרה של כ-20 קמ"ר של שטחים פתוחים לטובת שטחי בניה חדשה. מעבר להפחתה הגוברת של השטחים הפתוחים, נזק סביבתי נוסף בא לידי ביטוי בצורך בשימוש מוגבר בכלי רכב פרטיים, דבר המחייב גם בניה מוגברת של תשתיות.

שיקוליים סביבתיים ועירוניים אלה מחייבים חיפוש פתרונות עבור תצורות מגורים חדשות אשר מסוגלות לתת מענה על הצורך הגדל בדיור עבור הציבור החרדי מחד גיסא, אך מאידך גיסא יצמצמו את הפגיעה בשטחים הפתוחים בארץ אשר הולכים ונעלמים בקצב מדאיג.

הרעיון אשר עומד בבסיס הצעתנו הוא יצירה של מבני מגורים רב-קומתיים אשר יאפשרו מענה רחב ואיכותי לכל צרכי הקודש והחול של קהילת הדיירים במבנה, באמצעות שזירה של קומות ציבוריות בתוך המגדל עצמו. קומות ציבוריות אלה יספקו פונקציות דתיות, קהילתיות וחברתיות מגוונות כגון בתי כנסת, מעונות יום, גני ילדים, ספריות, וכד'. הקומות הציבוריות יתוכננו כל 6-8 קומות כך שלא תדרש עליה או ירידה של יותר מ-3-4 קומות מקומות המגורים בכל רגע נתון. הקומות הציבוריות של המבנים יתוכננו במקביל לשטחי חוץ נרחבים על הגגות אשר יאפשרו שטחים פתוחים איכותיים עבור דיירי המבנים בתוך סביבה עירונית צפופה. שטחים פתוחים אלה, מעבר להיותם גורם מכריע בהפחתת איי-חום ולכידת פחמן דו-חמצני בעיר, מהווים גם בסיס לחקלאות אורבנית על-גבי הגגות אשר תורמת למגמות סביבתיות וברות-קיימה.

העקרונות התכנוניים של המגורים במגדלים מבוססים על היבטים ייחודיים הרלוונטיים לאוכלוסיה החרדית במתחם. עקרון אחד הוא מרפסות הסוכה ונסיון למקסם את כמות המרפסות הפרטיות עבור רוב הדירות במגדלים תוך שמירה על הלכות הסוכה. שטחי הגגות והחצרות הרבים מהווים גם הם שטחים פתוחים לצורך בניית סוכות קהילתיות רבות. עקרון נוסף בתכנון המגורים מבוסס על הצורך הנרחב בגמישות של חללי המגורים. כל קומת מגורים במגדל מאפשרת מגוון רחב של אפשרויות חלוקה לדירות בגדלים שונים. עקרון זה מאפשר לענות על הצרכים המשתנים של דיירי המתחם בהתאם למצבם המשפחתי לאורך השנים.

מכיוון שמעבר למגורים במבנים רבי-קומות כרוך בעלויות תחזוקה גבוהות בהרבה מאשר בבניה נמוכה, מציע הפרויקט מנגנונים כלכליים שונים היכולים לעזור לתרום להפחתת עלויות הדיור ותחזוקת המבנה השוטפת. מנגנונים אלה כוללים לדוגמה הקצאת נכסים מניבים בצורת דירות להשכרה ושטחי מסחר רבים אשר ההכנסות מהן יועברו לקרן תחזוקה עבור המבנה. 

לסיכום, פתרון מגדלים עבור המגזר החרדי נותן מענה לצרכים הדתיים והחברתיים של הדיירים בתוך מגדל המגורים ומהווה תשתית ליצירה של חיי קהילה פעילים. הכשרת שטחים בגגות וסביב המגדל לטובת שטחים פתוחים נותן מענה לרווחת הדיירים ומייצר סביבת מגורים עירונית איכותית, דינמית ובעלת השלכות סביבתיות חיוביות לאור האתגרים שמציבים בפנינו המגמות העכשוויות.